חרדה זו תחושה שכולנו חווים מעת לעת - כולנו חוששים, דואגים, מתוחים ואף חרדים בסיטואציות מסוימות. אך לא כל
תחושת חרדה נחשבת להפרעת חרדה. למעשה חרדה, עד רמה מסוימת, עשויה לעזור לאדם לשמור על ערנות ולשפר תפקוד במטלות מסוימות. השאלות המתבקשות הן: מתי תחושת החרדה הופכת להפרעת חרדה? מתי רמות המתח והעצבנות גבוהות עד כדי פגיעה בתפקוד היומי? מהי הסיבה לכך והחשוב מכל, כיצד ניתן לטפל בחרדה? להלן מידע על הפרעות חרדה ודרכי ההתמודדות אתן.
מהן חרדות?
מאחורי תחושת החרדה עומד מנגנון פיזיולוגי מתוחכם הנקרא
fight or flightאו בעברית תגובת הילחם או ברח. הכוונה היא להתנהגות האנושית במצבי לחץ. בהתאם לנסיבות, אדם יכול לברוח מסכנה או להישאר ולהילחם. המערכת העצבית האוטונומית, אותו חלק במערכת העצבים האנושית, עליו אין לנו שליטה מודעת, מפעיל את מנגנון ה-
fight or flight וגורם לתגובת שרשרת שבמהלכה הגוף שלנו חווה שינויים פיזיולוגיים. בזמן שמנגנון הגנה זה מופעל, פעימות הלב מואצות, האישונים מתרחבים, דם מוזרם לשרירים ביתר שאת והנשימה הופכת למהירה יותר. כל השינויים הללו שנועדו לעזור לאדם להיערך להתמודדות עם סכנה, הינם טבעיים ונדרשים להישרדות האנושית. אולם, הבעיה מתחילה כאשר אנו נמצאים במתח מתמיד וחווים עוררות יתר כתוצאה מחרדה גם כאשר לא נשקפת לנו שום סכנה.
סוגים של הפרעות חרדה
ישנם סוגים שונים של הפרעות חרדה, כל סוג מאופיין בסימפטומים ספציפיים האופייניים לו.
להלן סקירה של מספר הפרעות חרדה נפוצות והתסמינים המאפיינים אותן:
או. סי. די. - מדובר בהפרעה המאופיינת במחשבות טורדניות אובססיביות ובהתנהגות טורדנית הקשורה במחשבות אלו. אנשים המאובחנים בהפרעה זאת נוטים לסגל לעצמם התנהגויות משונות, טקסים עליהם ניתן לחזור פעמים רבות ובדיוק מושלם ותחושת חרדה עמוקה שמלווה התנהגויות אלו. לדוגמא, אדם הסובל מן ההפרעה יכול לפתח אמונה כי משהו רע עתיד לקרות לו. המחשבות הטורדניות מולידות חרדה ואילו הטקסים שהוא מסגל לעצמו עוזרות לו בהקלה הזמנית. אדם זה יפתח התנהגות כפייתית לדוגמא שטיפת ידיים כפייתית, צעדים עליהם צריך לחזור במדוייק, צבירת חפצים ועוד.
פוביות – פוביה היא פחד מוגזם מאובייקטים או מצבים בחיים, שלא מאיימים עלינו ולא מהווים סכנה שתצדיק את החרדה אותה חש אדם הלוקה בהפרעה.
ישנן מגוון פוביות כגון: אגורפוביה – זוהי פוביה ממקומות פתוחים, המתפתחת לעתים גם בעקבות הפרעת פאניקה. לצד הפרעות אלו ישנן גם פוביות ספציפיות מאובייקטים שונים כגון עכבישים, ציפורים, מטוסים ועוד. הפרעה זו גורמת לתסמיני חרדה בעת הופעת האובייקט הממשי ממנו פוחד האדם ואפילו ממחשבה עליו.
פוסט טראומה - הפרעת חרדה הנפוצה בקרב אנשים שעברו טראומה כלשהי בחייהם. עקב זאת הם חווים חרדה עמוקה, פלשבקים לעבר, מחשבות טורדניות ופרנויות. מצב זה גורם להם לבעיות שינה, קושי בריכוז ולעתים אף נטייה להימנע ממקומות וממצבים העלולים לשמש כטריגר לרגשות החרדה.
חרדה חברתית – חרדה חברתית היא הפרעה חמורה שהלוקים בה חרדים מאינטראקציות חברתיות. אנשים אלו מרגישים את התסמינים הפיזיים של החרדה כאשר הם נוכחים בסיטואציות חברתיות. חרדה חברתית מונעת מאנשים ליצור קשרים ולהמשיך בחייהם בצורה תקינה.
הפרעת פאניקה – הפרעת פאניקה היא הפרעת חרדה שנגרמת לאחר שאדם עבר התקף פאניקה חמור או סדרה של התקפי חרדה. התקפי פאניקה נפוצים וקורים לאנשים רבים, אולם, הפרעת פאניקה נוצרת כתוצאה מכך שהאדם פוחד לחוות התקף פאניקה נוסף. החרדה היא כאמור מן הפאניקה עצמה. הפרעה זו מקשה על חייו של הסובל ממנה בצורה קשה, היא גורמת לו לפתח התנהגויות שמונעות ממנו קיום אורח חיים תקין ובסופו של דבר אף עלולה לגרום לו להפסיק לצאת מביתו וליטול חלק בפעולות הנחוצות לחיים תקינים, כגון עבודה וקיום קשרים חברתיים.
מהן הסיבות לחרדה?
ישנן סיבות רבות העלולות ליצור חרדה: אסונות, מצבי סכנה, חוויות טראומטיות בילדות, נטייה גנטית ועוד. חלק מן הסיבות הן סיבות מולדות, תורשתיות וחלקן נלמדות ותלויות בחוויותיו של האדם במשך חייו. הסיבות המולדות הן גנטיות, ואנשים אשר יש להם קרובי משפחה מדרגה ראשונה עם הפרעת חרדה - נמצאים בקבוצת סיכון להפרעה מסוג זה. מנגד, מחקרים הראו שניתן ללמוד חרדה גם בצורה עקיפה, אפילו כאשר לא נשקפת סכנה מידית לאדם עצמו. לדוגמא, אדם אשר חזה באדם אחר נפגע או חרד מדבר מה, עלול לאמץ לעצמו התנהגות דומה ולהרגיש חרדה במצבים דומים. על פי הגישה הפסיכואנליטית, המקור של החרדות נעוץ בקונפליקטים בלתי פתורים בנפשו של האדם. מן ההיבט הביולוגי, כל ההפרעות הללו נגרמות עקב תפקוד לקוי של מערכת
Fight or flight. גישות שונות בפסיכולוגיה מציעות הסברים שונים וסיבות שונות להפרעות החרדה, סיבות המתמקדות בהיבטים השונים של החרדה והמעצבות בסופו של דברים את הדרכים לטיפול
כיצד לטפל בחרדה?
ישנן כמה דרכי טיפול בהפרעות חרדה. לעתים טיפול אחד יעיל יותר להפרעה מסוג אחד ואינו יעיל במיוחד עבור הפרעת חרדה אחרת. להלן הטיפולים הנפוצים ביותר בהפרעות החרדה כיום.
טיפול תרופתי – טיפול תרופתי נמצא יעיל מאוד בטיפול בהפרעות חרדה. התרופות הנפוצות ביותר לטיפול בהפרעות מסוג זה הן תרופות ממשפחת ה-
SSRI , המעכבות ספיגה של סרוטונין במוח. תרופות אלו ניתנות לאנשים הסובלים מהפרעות חרדה ובייחוד מהפרעה טורדנית כפייתית (
OCD) וגם לאנשים הסובלים מדיכאון. ישנם עוד סוגים של תרופות המיועדות לטיפול בחרדה, אך הן נפוצות פחות.
טיפול התנהגותי קוגניטיבי – מדובר בטיפול פסיכולוגי קצר יחסית שמתמקד בהפרעה ספציפית ובדפוסי החשיבה האופייניים לה. בעזרת שינוי החשיבה של האדם ועיצוב ההתנהגות שלו, ניתן להגיע לתוצאות מרשימות ואף להחלמה מלאה. הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי, הידוע גם כ –
CBT, לעתים משולב עם הטיפול התרופתי, דבר הממקסם את יעילותו.
היפנוזה – שיטת טיפול בה הפסיכולוג מכניס את המטופל לטראנס היפנוטי ועוזר לו להתגבר על החרדות שלו. המטרה העיקרית של היפנוזה במקרי חרדה היא להירגע ולהוריד את רמות המתח. אנשים הסובלים מהפרעות חרדה נמצאים במצב עוררות יתר ומתח רב. הקלה במתח עוזרת להקלה בתסמינים. בנוסף, המטופל לומד כלים להיפנוזה עצמית שיעזרו לו לווסת את החרדה שהוא חש ולהרגיע את הגוף במצבי פאניקה.
ביופידבק – ביופידבק זו שיטה מתוחכמת אשר נועדה ללמד את המטופל לעקוב אחרי השינויים הפיזיולוגיים של גופו, כאשר הגוף נמצא במצב רוגע ומנוחה וכן במצב לחץ וחרדה. בעזרת מחשב, המטופל לומד כיצד הגוף שלו מגיב בכל אחד מן המצבים הללו. בסופו של דבר הוא לומד לווסת את התגובות של גופו ולהחזיר את עצמו למצב של רוגע.
פסיכותרפיה – פסיכותרפיה היא שיטת טיפול שמתאימה גם כן לטיפול בחרדות. אמנם לא מדובר בשיטה היעילה ביותר בסוג זה של הפרעות, אך השפעתה חיובית ושילובה עם שיטות טיפול אחרות יכולה להועיל למטופל. בעזרת הפסיכותרפיה נחשפים תכנים עמוקים בנפשו של האדם, בעברו ובעיקר בילדותו. התמודדות עם קונפליקטים מודחקים והבנה טובה יותר של הנפש ושל הגורמים להפרעות החרדה, יעזרו למטופל להתמודד עמן. החיסרון הבולט של שיטת הפסיכותרפיה היא תקופת הזמן הארוכה הנדרשת לטיפול על מנת להגיע לפריצת דרך משמעותית.
לסיכום: נמצא כי 25% מכלל האוכלוסייה סובלים מסוג זה או אחר של הפרעת חרדה. התסמינים החמורים של הפרעות החרדה פוגעים ביכולתם של האנשים לנהל אורח
חיים תקין ומספק. חשוב להיבחן אצל איש מקצוע ולברר האם אתם סובלים מחרדה קלינית או לא. פסיכולוגים ופסיכיאטרים יכולים לאבחן את הפרעות החרדה ולהתאים טיפול נכון ויעיל שיעזור למצבכם הנפשי.