טיפול נפשי

בדרך כלל, כאשר אנשים חושבים על המונח 'טיפול נפשי', הם מדמיינים מטופל השוכב על ספה ומדבר, בזמן שהמטפל יושב בכיסא סמוך ומשרבט את מחשבותיו או מסקנותיו על גבי פנקס. אך בעוד שפסיכולוגים רבים משתמשים בשיטת הטיפול בדיבור הקלאסית, הטיפול הספציפי המדויק לכל מצב משתנה בהתאם למגוון גורמים, כולל ההכשרה והרקע של המטפל, העדפות המטופל ואופי הבעיה ממנה הוא סובל.
הפרעה פסיכולוגית, הידועה גם כהפרעה נפשית, היא דפוס של תסמינים התנהגותיים או פסיכולוגיים אשר משפיעים על תחומי חיים רבים או גורמים למצוקה לאדם המפגין תסמינים אלו. זהו תחום רפואי המשמש לטיפול בהפרעות נפשיות ומצוקה נפשית.
במהלך הטיפול, פסיכולוג או פסיכותרפיסט מיומן, מסייע למטופל להתמודד עם בעיה ספציפית או כללית, כגון מחלת נפש מסוימת או טיפול במקור מתח בחיים. ניתן להשתמש במגוון רחב של טכניקות ואסטרטגיות טיפוליות. מרבית סוגי הטיפול הנפשי כרוכים בפיתוח מערכת יחסים טיפולית, ביסוס תקשורת, יצירת דיאלוג ועבודה - על מנת להתגבר על מחשבות או התנהגויות בעייתיות.
טיפול נפשי נתפס יותר ויותר כמקצוע נפרד בפני עצמו, אך מטפלים נפשיים רבים עוסקים, בין היתר, גם בתחומים של פסיכולוגיה קלינית, פסיכיאטריה, ייעוץ, טיפול משפחתי, עבודה סוציאלית, ייעוץ לבריאות הנפש, ריפוי בעיסוק וריפוי באמנות.


היסטוריה קצרה

בעוד שפסיכותרפיה נולדה עוד בזמן יוון העתיקה, השימוש המקצועי הרשמי בה התחיל כאשר זיגמונד פרויד השתמש בשיטת טיפול בדיבור על מנת לעבוד עם מטופלים. חלק מטכניקות הטיפול הנפוצות אותן ביסס כללו העברה, ניתוח חלומות ואסוציאציות חופשיות.
כאשר הפך הביהביוריזם לשיטת לימוד בולטת של מחשבה במהלך תחילת המאה העשרים, הוא בהדרגה הפך גם לשיטת טיפול משמעותית בפסיכותרפיה. למרות שכיום הוא אינו דומיננטי כפי שהיה בעבר, היבטים רבים של שיטות אלו עדיין פופולאריות מאוד היום. טיפול התנהגותי משמש לעיתים קרובות בהתניה קלסית, התניה אופרנטית ולמידה חברתית על מנת לסייע למטופלים לשנות התנהגויות בעייתיות.
החל משנת 1950, האסכולה המכונה פסיכולוגיה הומניסטית החלה להיות בעלת השפעה משמעותית על תחום הטיפול הנפשי. כיום, גישה זו מהווה את אחד הדגמים הנפוצים ביותר בפסיכותרפיה.
המהפכה הקוגניטיבית של שנת 1960 היוותה אף היא גורם השפעה גדול מאוד על הפרקטיקה של הפסיכותרפיה, ופסיכולוגים החלו להתמקד יותר ויותר בניתוח המצבים הפנימיים המשפיעים על ההתנהגות והתפקוד.
הגישה המכונה טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT), מסייעת למטופלים להבין את מחשבותיהם ותחושותיהם והאופן בו הם משפיעים על התנהגותם. שיטת טיפול זו משמשת בדרך כלל לטיפול במגוון רחב של הפרעות, כולל פוביות, התמכרויות, דיכאון וחרדה.


סוגי טיפול נפשי

התפיסה הפופולארית של שיטה טיפולית זו היא השיטה הקלסית של טיפול בדיבור. שיטה זו מסתעפת לשיטות שונות, אשר מטרתן המשותפת היא לסייע למטופל להתגבר על בעיות. בכל השיטות, מטרת הטיפול היא לספק סביבה שאינה שיפוטית, אשר מאפשרת עבודה משותפת לקראת השגת מטרות משותפות.
טיפול נפשי מתאים כמעט לכל אדם וקיימים מספר סוגים שונים של טיפול, המתאימים לטיפול בהפרעות נפשיות שונות, כגון: בעיות התמודדות ומצבים פסיכולוגיים אחרים, טיפול קבוצתי, טיפול באמנות, טיפול התנהגותי וטיפול פסיכואנליטי.

טיפול פסיכואנליטי
שיטה זו היא אחת משיטות הטיפול הידועות ביותר. מטפלים פסיכואנליטיים מקשיבים למטופלים המספרים על חייהם, ולכן מכונה לעיתים קרובות שיטה זו כ'טיפול בדיבור'. המטפל מאתר דפוסים או אירועים משמעותיים, אשר מהווים גורם משמעותי לקשיים מהם סובל המטופל ומבסס את הטיפול בפועל, מתוך אמונה כי אירועי ילדות ותחושות שאינן נמצאות במודע, גורמות למחלת נפש ובעיות התנהגותיות הסתגלותיות.
לטיפול הפסיכואנליטי קיימים יתרונות רבים, שכן המטפל מציע סביבה בטוחה שאינה שיפוטית, בה יכול המטופל לחוש בטוח בעת חשיפת תחושות או שיחה על פעולות אשר הובילו ללחץ או מתח בחייו. שיתוף הנטל של הבעיות הרגשיות עם איש מקצוע מיומן ומוסמך, לצד הכוונה עדינה ופיקוח על תהליך ההתקדמות, הוא בעל השפעה מועילה.

טיפול קוגניטיבי התנהגותי
מטפלים קוגניטיביים מתמקדים בבעיות ספציפיות, מתוך גישה מקצועית לפיה חשיבה שאינה הגיונית או תפיסות שגויות גורמים לחוסר תפקוד. המטפל עובד עם המטופל לקראת שינוי דפוסי החשיבה והקניית כלים מעשיים לתפקוד בריא יותר. שיטה טיפולית זו יעילה בעיקר למטופלים הסובלים מדיכאון או חרדה.
המטפל עובד עם המטופל עד להשגת שינוי ההתנהגות הבעייתית. דוגמה טובה לשיטת טיפול זו היא מטפל המסייע למטופל להתגבר על פחד גבהים. הוא מעודד אותו להתמודד עם הפחד בהדרגה ובאופן חווייתי. המטופל מדמיין את עצמו ניצב על גג בניין גבוה, תוך שהוא חושף את עצמו באיטיות לרמות גבוהות יותר ויותר של הפחד, עד שהפוביה פוחתת או נעלמת לחלוטין.
גישות קוגניטיביות והתנהגותיות מועילות ביותר לטיפול בבעיות ספציפיות. לעיתים קרובות, באמצעות שילוב גישה זו עם טיפול נפשי בהפרעה, מסייע ללקוח עם חרדה חברתית, למשל, לסגל לעצמו דפוסי חשיבה מדויקים יותר, כמו גם להתגבר על התנהגויות פרטניות, כגון הימנעות חברתית.

טיפול קבוצתי
זהו סוג של טיפול נפשי אשר במסגרתו מספר מטופלים עובדים עם פסיכולוג, מטפל נפשי או יועץ. שיטה זו מהווה פורמט פופולארי לקבוצות תמיכה, אשר במסגרתן חברי הקבוצה לומדים מניסיונם של אחרים, בהנחיית המטפל. שיטה זו היא גם חסכונית יותר מאשר טיפול פסיכולוגי אישי.
טיפול קבוצתי מתאים לסובלים ממחלה או בעיה התנהגותית נפשית, הגורמת להם לחוש בדידות או שוני. עצם השיתוף וההתייחסות לאנשים אחרים שעוברים בזמן הווה את אותם מצבים, או מגע ושיחה עם אנשים שהתאוששו מבעיה דומה - משפר את המצב ומסייע להתגברות על בעיות. חברי הקבוצה מספקים אף תמיכה רגשית זה לזה והקבוצה מהווה פורום בטוח לאימון והסתגלות להתנהגויות חדשות.

טיפול במשברים
במונחי בריאות הנפש, טיפול במשברים אינו מתייחס לאירוע או חוויה טראומטית, אלא לדרך בה אדם מגיב למצב. האירועים המפעילים את המשבר, עלולים להתפרץ כתוצאה מאירועי חיים אחרים, מכשולים התפתחותיים או מוות של אדם אהוב. הטיפול מסייע למטופלים להתמודד עם המשבר באמצעות מתן סיוע ותמיכה, כמו גם כלים מעשיים להתגברות על המשבר.

אבחון הפרעות פסיכולוגיות
הסיווג והאבחנה של הפרעות נפשיות הם קריטיים לטיפול נפשי. לא קיימת הגדרה אחת ומוחלטת לסיווג הפרעות נפשיות והקריטריונים לאבחון משתנים בין המטופלים. האבחון המדויק נקבע כאשר קבוצת תסמינים או התנהגויות עונים על הקריטריונים הרשמיים לאבחון כהפרעה נפשית. תהליך האבחון חיוני לשם מציאת תכנית הטיפול היעילה ביותר. אין מדובר בהחלת תווית על בעיות המטופל, אלא על מציאה וגילוי הפתרונות, בהתבסס לטיפולים הזמינים והידע הקשור לבעיה.


שיקולים לקבלת טיפול נפשי

בעת בחירת מטפל נפשי, מטופלים צריכים לשקול אם הם חשים בנוח בעת חשיפת מידע אישי בפני המטפל ולהעריך את כישוריו, כולל התואר בו הוא מחזיק, המלצות מטופלים אחרים ושנות הניסיון שלו.
מטפלים נפשיים הם בעלי הסמכה ורישיון לספק טיפול נפשי, והם מחזיקים בתארים ודרגות שונות כולל פסיכולוגיה, פסיכיאטריה, ייעוץ, עבודה סוציאלית וטיפול נפשי ממוקד בתחומים פרטניים. פסיכולוגים מחויבים למתן הטיפול, שמירה על סודיות, יכולת וידע לטפל בכל הסיכונים הפוטנציאליים. בנוסף עליהם ליידע את המטופל לגבי מהות הטיפול, כולל החלופות הזמינות המדויקות.